<h1>סימני התרומה לסימן כ"ט</h1>
<h2>דף נח.</h2>
תנן בעדיות [פ"ה מ"א] ביצת נבלה כל שכמוה נמכרת בשוק בית שמאי מתירין וב"ה אוסרין ושוין בביצת טריפה שאסורה מפני שגמרה באיסור ואע"פ שב"ה אוסרין ביצה שנמצאת בתרנגולת נבלה כגון ששהה ודרס בשעת שחיטה או שהיה הסכין שנשחטה בו פגום א"כ חשובה הביצה כבשר נבלה ואנן אמרינן השוחט תרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאכלן בחלב פ"ק דביצה [ז' ע"א] יש לומר דביצת נבלה גזרינן אטו ביצת טריפה דאסירא מדינא שהיתה תחלה קטנה ובשר בשעת טרפות ונגמרה באיסור בבטן האם אי נמי גבי בשר בחלב דכל אחד לבדו היתר גמור לא גזרו בתערובתן אבל ביצה של נבלה ליכא שום היתר פשוט ובה"ג תירץ דבצים גמורות מותרות בחלב משום דאף בשר גמור של עוף בחלב לא הויא אלא מדרבנן. ותימה דהא אבעיא להו פרק כל הבשר (ק"ד) בשר עוף בחלב הוי דאורייתא או מדרבנן ולא אפשיטא ליה ותו דהא דאמרינן פרק הדר (ס"ב ע"ב) ופרק אע"פ אפי' ביעתא בכותחא לא לישרי אינש קמי רביה משמע דפשוט הוא שמותר מדקאמר אפילו ביעתא כו' מסתמא לא איירי בבצים ילודות דבהנהו לא צריך הוראה אלא קא מיירי בבצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה ואמאי פשיט שמותר אי אין היתר שלהם אלא מטעם בשר עוף בחלב דרבנן הלא אבעיא להו ושמא הוא דאורייתא. הלכך הני ביצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה אם הם גמורות בקליפה מותרות לתתן בחלב ואם לאו אסורות דאקרו בשר וגם צריך למלחן בשאר בשר ואם נמצאו בתוך תרנגולת שנתנבלה בשחיטה אסורות כב"ה דמס' עדיות ומי' אם נתערבה בשאר ביצים אינה בטלה ברוב כמו ליטרא קציעות דהוי דרבנן ואפילו באלף לא בטיל וביצה נבילה נמי דרבנן היא שהרי משנתנבלה ומתה התרנגולת לא גדלה עוד הביצה אבל ספק ביצת נבלה ספק משחוטה כשרה אפילו בלא תערובת דהוי ספיקא דרבנן לקולא אע"ג דביצה ספק נולדה בי"ט ספק נולדה בחול אסורה ואפי' נתערבה היינו משום דבר שיש לו מתירים לאחר י"ט ולכך אפילו בדרבנן אפילו באלף לא בטיל וביצה שנמצאה בתרנגולת טריפה הוי ספיקא דאורייתא דשמא בשעה שנטרפה התרנגולת לא היתה הביצה רק בשר בלא קליפה והויא כמו ירך האם ואחרי כן נגמרה קליפתה. [התרומה סימן כ"ט]. דין בצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה שמותרין לתתן בתבשיל של חלב אם בקליפה דווקא נמצאו ואין צריכי' מליחה אבל בשאינן בקליפ' אסורי' בחלב גם צריכי' מליחה ואם נמצאת ביצה בתרנגולת נבלה אסורה אטו של טריפה כדאיתא בעדיות ואם נתערבה אותה ביצה עם שאר בצים שטהורים אפילו באלף כולן הוו אסורים משום דבר שבמניין ואם נמצאת מספק נבלה הביצה עצמה כשרה דספקא דרבנן לקולא ואם ביצה מתרנגולת טריפה אפילו אם נתערבה עם בצים אחרי' באלף כולן אסורין ואפילו הביצה מספק טריפה כיון דהוי ספיקא דאורייתא אוסרת אפילו נתערב' באלף כמו שפירשתי בסוף הלכות איסור והיתר.
<h2>דף סג:</h2>
תנן בעדיות [פ"ה מ"א] ביצת נבלה כל שכמוה נמכרת בשוק בית שמאי מתירין וב"ה אוסרין ושוין בביצת טריפה שאסורה מפני שגמרה באיסור ואע"פ שב"ה אוסרין ביצה שנמצאת בתרנגולת נבלה כגון ששהה ודרס בשעת שחיטה או שהיה הסכין שנשחטה בו פגום א"כ חשובה הביצה כבשר נבלה ואנן אמרינן השוחט תרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאכלן בחלב פ"ק דביצה [ז' ע"א] יש לומר דביצת נבלה גזרינן אטו ביצת טריפה דאסירא מדינא שהיתה תחלה קטנה ובשר בשעת טרפות ונגמרה באיסור בבטן האם אי נמי גבי בשר בחלב דכל אחד לבדו היתר גמור לא גזרו בתערובתן אבל ביצה של נבלה ליכא שום היתר פשוט ובה"ג תירץ דבצים גמורות מותרות בחלב משום דאף בשר גמור של עוף בחלב לא הויא אלא מדרבנן. ותימה דהא אבעיא להו פרק כל הבשר (ק"ד) בשר עוף בחלב הוי דאורייתא או מדרבנן ולא אפשיטא ליה ותו דהא דאמרינן פרק הדר (ס"ב ע"ב) ופרק אע"פ אפי' ביעתא בכותחא לא לישרי אינש קמי רביה משמע דפשוט הוא שמותר מדקאמר אפילו ביעתא כו' מסתמא לא איירי בבצים ילודות דבהנהו לא צריך הוראה אלא קא מיירי בבצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה ואמאי פשיט שמותר אי אין היתר שלהם אלא מטעם בשר עוף בחלב דרבנן הלא אבעיא להו ושמא הוא דאורייתא. הלכך הני ביצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה אם הם גמורות בקליפה מותרות לתתן בחלב ואם לאו אסורות דאקרו בשר וגם צריך למלחן בשאר בשר ואם נמצאו בתוך תרנגולת שנתנבלה בשחיטה אסורות כב"ה דמס' עדיות ומי' אם נתערבה בשאר ביצים אינה בטלה ברוב כמו ליטרא קציעות דהוי דרבנן ואפילו באלף לא בטיל וביצה נבילה נמי דרבנן היא שהרי משנתנבלה ומתה התרנגולת לא גדלה עוד הביצה אבל ספק ביצת נבלה ספק משחוטה כשרה אפילו בלא תערובת דהוי ספיקא דרבנן לקולא אע"ג דביצה ספק נולדה בי"ט ספק נולדה בחול אסורה ואפי' נתערבה היינו משום דבר שיש לו מתירים לאחר י"ט ולכך אפילו בדרבנן אפילו באלף לא בטיל וביצה שנמצאה בתרנגולת טריפה הוי ספיקא דאורייתא דשמא בשעה שנטרפה התרנגולת לא היתה הביצה רק בשר בלא קליפה והויא כמו ירך האם ואחרי כן נגמרה קליפתה. [התרומה סימן כ"ט]. דין בצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה שמותרין לתתן בתבשיל של חלב אם בקליפה דווקא נמצאו ואין צריכי' מליחה אבל בשאינן בקליפ' אסורי' בחלב גם צריכי' מליחה ואם נמצאת ביצה בתרנגולת נבלה אסורה אטו של טריפה כדאיתא בעדיות ואם נתערבה אותה ביצה עם שאר בצים שטהורים אפילו באלף כולן הוו אסורים משום דבר שבמניין ואם נמצאת מספק נבלה הביצה עצמה כשרה דספקא דרבנן לקולא ואם ביצה מתרנגולת טריפה אפילו אם נתערבה עם בצים אחרי' באלף כולן אסורין ואפילו הביצה מספק טריפה כיון דהוי ספיקא דאורייתא אוסרת אפילו נתערב' באלף כמו שפירשתי בסוף הלכות איסור והיתר.
<h2>דף קד.</h2>
תנן בעדיות [פ"ה מ"א] ביצת נבלה כל שכמוה נמכרת בשוק בית שמאי מתירין וב"ה אוסרין ושוין בביצת טריפה שאסורה מפני שגמרה באיסור ואע"פ שב"ה אוסרין ביצה שנמצאת בתרנגולת נבלה כגון ששהה ודרס בשעת שחיטה או שהיה הסכין שנשחטה בו פגום א"כ חשובה הביצה כבשר נבלה ואנן אמרינן השוחט תרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאכלן בחלב פ"ק דביצה [ז' ע"א] יש לומר דביצת נבלה גזרינן אטו ביצת טריפה דאסירא מדינא שהיתה תחלה קטנה ובשר בשעת טרפות ונגמרה באיסור בבטן האם אי נמי גבי בשר בחלב דכל אחד לבדו היתר גמור לא גזרו בתערובתן אבל ביצה של נבלה ליכא שום היתר פשוט ובה"ג תירץ דבצים גמורות מותרות בחלב משום דאף בשר גמור של עוף בחלב לא הויא אלא מדרבנן. ותימה דהא אבעיא להו פרק כל הבשר (ק"ד) בשר עוף בחלב הוי דאורייתא או מדרבנן ולא אפשיטא ליה ותו דהא דאמרינן פרק הדר (ס"ב ע"ב) ופרק אע"פ אפי' ביעתא בכותחא לא לישרי אינש קמי רביה משמע דפשוט הוא שמותר מדקאמר אפילו ביעתא כו' מסתמא לא איירי בבצים ילודות דבהנהו לא צריך הוראה אלא קא מיירי בבצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה ואמאי פשיט שמותר אי אין היתר שלהם אלא מטעם בשר עוף בחלב דרבנן הלא אבעיא להו ושמא הוא דאורייתא. הלכך הני ביצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה אם הם גמורות בקליפה מותרות לתתן בחלב ואם לאו אסורות דאקרו בשר וגם צריך למלחן בשאר בשר ואם נמצאו בתוך תרנגולת שנתנבלה בשחיטה אסורות כב"ה דמס' עדיות ומי' אם נתערבה בשאר ביצים אינה בטלה ברוב כמו ליטרא קציעות דהוי דרבנן ואפילו באלף לא בטיל וביצה נבילה נמי דרבנן היא שהרי משנתנבלה ומתה התרנגולת לא גדלה עוד הביצה אבל ספק ביצת נבלה ספק משחוטה כשרה אפילו בלא תערובת דהוי ספיקא דרבנן לקולא אע"ג דביצה ספק נולדה בי"ט ספק נולדה בחול אסורה ואפי' נתערבה היינו משום דבר שיש לו מתירים לאחר י"ט ולכך אפילו בדרבנן אפילו באלף לא בטיל וביצה שנמצאה בתרנגולת טריפה הוי ספיקא דאורייתא דשמא בשעה שנטרפה התרנגולת לא היתה הביצה רק בשר בלא קליפה והויא כמו ירך האם ואחרי כן נגמרה קליפתה. [התרומה סימן כ"ט]. דין בצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה שמותרין לתתן בתבשיל של חלב אם בקליפה דווקא נמצאו ואין צריכי' מליחה אבל בשאינן בקליפ' אסורי' בחלב גם צריכי' מליחה ואם נמצאת ביצה בתרנגולת נבלה אסורה אטו של טריפה כדאיתא בעדיות ואם נתערבה אותה ביצה עם שאר בצים שטהורים אפילו באלף כולן הוו אסורים משום דבר שבמניין ואם נמצאת מספק נבלה הביצה עצמה כשרה דספקא דרבנן לקולא ואם ביצה מתרנגולת טריפה אפילו אם נתערבה עם בצים אחרי' באלף כולן אסורין ואפילו הביצה מספק טריפה כיון דהוי ספיקא דאורייתא אוסרת אפילו נתערב' באלף כמו שפירשתי בסוף הלכות איסור והיתר.
